חשד, חקירה והפניית אצבע מאשימה בעבירת מין עשוי להיות מטלטל, ולהביא לפגיעה מהותית במוניטין האישי, לאובדן עבודה ופרנסה ולהשלכות על חיי החשוד והמשפחה כולה. על מנת לזכות למשפט צדק ולהתמודד עם הסיטואציה תוך מזעור נזקים ככל הניתן, מיצוי כלל הזכויות והאפשרויות הקיימות בחוק, חשוב לבחון את התרחיש והסיטואציה אל מול הגדרות החוק, ולהתייעץ עם עורך דין פלילי מנוסה ומומחה בעבירות מין. עורך דין אסף גונן, עורך דין פלילי מוביל ומנוסה בליווי וייצוג חשודים ונאשמים בהליכי חקירה, דיוני מעצר והליכי משפט, מסביר מהן עבירות מין, מה ההבדל בין מעשה סדום למעשה מגונה, ומזכיר כי למרות הענישה המחמירה שנועדה להרתיע ולהגן על הקורבנות, כל אדם הוא זכאי בטרם הוכחה אשמתו.
חוק העונשין מתייחס למספר סוגי עבירות, השונות זו מזו בהגדרתן ובחומרתן. בין העבירות המוגדרות בחוק: עבירת אינוס (אונס) ומעשה סדום (חדירה אסורה), הטרדה מינית, מעשה מגונה ועבירות נוספות.
בבחינת ההבדל בין מעשה סדום למעשה מגונה יש לבחון קודם לכן את מעמדה של עבירת מעשה סדום והתיקון לחוק שנכנס לתוקפו באפריל 2025.
אונס או מעשה סדום?התיקון לחוק
עבירת מעשה סדום נחשבה בעבר לעבירה עצמאית, והוגדרה בסעיף 347 ג' לחוק העונשין: "החדרת איבר או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם, ללא הסכמה". החוק גם התייחס לסוגיית גיל הקורבן, וקבע נסיבות המוגדרות כנסיבות מחמירות לביצוע המעשה, הנוגעות לסביבת העבירה, יחסי תלות ואמון, גיל הקורבן, שימוש בכוח ונסיבות נוספות. הענישה בגין הרשעה בעבירת מעשה סדום עמדה על 16-20 שנות מאסר בפועל, ענישה זהה לענישה המקסימלית בעבירת אונס.
תיקון 152 לחוק העונשין, אשר פורסם ב-3 באפריל 2025 קבע את ביטול סעיף 347 ג' לחוק המתייחס לעבירת מעשה סדום, והתייחסות למעשה כעבירת אונס. עבירת אונס זכתה אף היא לעדכון, כך שתכלול מעשים שהוגדרו בעבר כמעשי סדום: "החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר מין של אישה או לפי הטבעת של אדם, או החדרה של איבר מין לפיו של אדם".
משמעות התיקון לחוק
למרות שחומרת הענישה לעבירות אונס ולעבירת מעשה סדום הייתה זהה בהגדרת החוק, השינוי שהביא התיקון האמור הוא שינוי תפיסתי, אשר קובע את עבירת המין על פי המעשה בפועל, ללא קשר למגדר הקורבן, ובכך מכיר גם בגברים כקורבנות אונס.
עבירת מעשה סדום היא מהחמורות שבעבירות המין, ונתפסת כזהה בחומרתה לעבירת אונס, בעוד שעבירת מעשה מגונה נתפסת כקלה יותר. ההבדל העיקרי בין מעשה סדום לבין מעשה מגונה מצוי בהיבט הפיזי של המעשה: מעשה סדום כולל חדירה פיזית לגוף קורבן העבירה, בעוד שמעשה מגונה הוא מעשה שנועד לצרכי סיפוק, גירוי או ביזוי מיני, אולם אינו כולל חדירה/בעילה של הקורבן.
כיום הסוגייה המשפטית והניסיון לבחון את הסיטואציה, אינם בשאלה מה ההבדל בין מעשה סדום למעשה מגונה, אלא בבחינת ההבדל בין אונס למעשה מגונה בהיבט המשפטי והשלכותיו.
מעשה מגונה
חוק העונשין מתייחס לעבירת מעשה מגונה בשני סעיפים נפרדים:
סעיף 348 ו'- מעשה מגונה
"מעשה לשם גירוי, סיפוק או השפלה מינית"
מדובר בעבירת מין הכוללת מגע שלא בהסכמה בקורבן העבירה, אולם אינה כוללת חדירה. בין המעשים שעשויים להיחשב כמעשה מגונה: ליטופים, נשיקות, חשיפת איברים אינטימיים, או כל פעולה שמטרתה גירוי או סיפוק מיני, ללא הסכמה או תוך ניצול קטינות/קטינים. בדומה לאונס, מעשה מגונה עשוי להתקיים גם ללא הפעלת אלימות פיזית כלפי קורבן העבירה.
הענישה בגין ביצוע מעשה מגונה עומדת על שנתיים ועד עשר שנות מאסר בפועל. טווח ענישה רחב זה כולל מקרים בהם המעשה בוצע כלפי קורבן עבירה מעל גיל 18 וללא יחסי תלות, אל מול עבירות המתבצעות כלפי קטינים, תלויים, במסגרת טיפול רגשי, במסגרות חינוך, באמצעות הפעלת כוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים.
סעיף 349 א'- עבירת מעשה מגונה בפומבי
"העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו"
עבירת מעשה מגונה בפומבי מתייחסת אף היא למעשה מיני המבוצע לצורך סיפוק, גירוי או ביזוי מיני, כאשר זה נעשה בפני אדם ללא הסכמתו, ולא בגופו. הענישה בגין ביצוע מעשה מגונה בפומבי עומדת על 1-3 שנות מאסר בפועל, בהתאם לנסיבות ולגיל הקורבן.
מה ההבדל בין מעשה סדום למעשה מגונה?
ההבדל העיקרי בין מעשה סדום (הנכלל כיום תחת עבירת אונס) לבין "מעשה מגונה" הוא שמעשה סדום/חדירה אסורה כולל אלמנט של חדירה פיזית, בעוד שמעשה מגונה מתייחס למעשים מיניים שאינם כוללים חדירה, אך מטרתם גירוי, סיפוק או השפלה מיניים. באופן כללי, עבירות חדירה נחשבות חמורות יותר ונושאות עונשי מאסר גבוהים יותר. כלל עבירות המין זוכות להתייחסות מחמירה בחוק ולענישה כבדה יותר, כאשר מדובר בקטינים, בבני משפחה או בחסרי ישע, וכן בעבירות המבוצעות בנסיבות מחמירות וכוללות עבירות נוספות דוגמת: איומים, שימוש בכוח, שימוש בנשק, פגיעה בקורבן העבירה.
התמודדות עם חשדות – עבירות מין
יחסי מין, מגע מיני, התנהלות בין אישית המבוססת על מסרים מיניים- כל אלו חשוב שיתבצעו בכבוד ובהסכמה, תוך הישמרות מקלות דעת ומאי הבנות. אין באמור לעיל לעודד, לתמוך או לחזק כל התנהלות שיש בה טעם לפגם ובוודאי לא פגיעה מינית. יחד עם זאת, התמודדות עם חשד בעבירת מין היא אפשרית, וחשוב לבחון את הדברים בהתאם לנסיבות האירוע ולמעשים ובהתאם לחומר הראיות. יש להיוועץ בעורך דין פלילי מתמחה מוקדם ככל האפשר, להימנע מהפללה עצמית בחקירה, להתייחס לתמונה השלמה וליחסים בין הצדדים טרם האירוע ולאחריו, ולבחון לעומק את סוגיית ההסכמה או היעדרה כפי שהשתקפה בעת האירוע. לרוב סוגיות הבוחנות את ההבדלים בין עבירת מין אחת לאחרת עולות במקרים בהם קיימת הסכמה על התנהלות ומעשים בעלי אופי מיני, ובמטרה להקל בחומרת האישום והענישה, באמצעות עסקאות טיעון בשלבים שונים של החקירה ו/או המשפט.
