העונש על גרימת מוות ברשלנות במדינת ישראל עומד על 3 שנות מאסר לכל היותר. במידה והעבירה בוצעה תוך שימוש ברכב מנועי קובע החוק גם עונש מינימלי העומד על 6 חודשים לכל הפחות. עורך דין פלילי אסף גונן, בעל ניסיון רב שנים, מסביר על הקשר בין הדין הפלילי לעבירות תעבורה, מה העונש על גרימת מוות ברשלנות, וכיצד ניתן לקבל הקלה בעונש, גם כאשר מוגדר עונש מינימלי על פי חוק.
הקשר בין הדין הפלילי לעבירות תעבורה
גרימת מוות ברשלנות היא עבירה המתייחסת לגרימת מוות של אדם אחר בשל התנהגות רשלנית. עבירה זו היא אחת מעבירות ההמתה המוגדרות בחוק, והפחותה בחומרתה בניהן. העבירה מעוגנת בסעיף 304 לחוק העונשין, ומהווה עבירה פלילית.
נסיבות נוספות של גרימת מוות ברשלנות
במדינת ישראל עבירת גרימת מוות ברשלנות מזוהה בעיקר עם תחום התעבורה, ולאירועי תאונות דרכים קטלניות אשר הסתיימו במותו של אדם אחד או יותר. יחד עם זאת, העבירה עשויה להתרחש גם בנסיבות נוספות, דוגמת:
- רשלנות רפואית
- רשלנות מקצועית
- שימוש בנשק
- בטיחות בעבודה
האם גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים היא עבירת תעבורה או עבירה פלילית?
גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים מעלה את הסוגייה הנוגעת לסמכות השיפוט ולסוג העבירה על פי דין. העבירה הפלילית מעוגנת בחוק העונשין כמוזכר מעלה, וכן בסעיף 64 לפקודת התעבורה אשר מחמיר את הענישה וקובע בנוסף למאסר המקסימלי גם עונש מינימום שלא יפחת מ-6 חודשים, לצד פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים לכל הפחות. למעשה, חוק העונשין מגדיר את יסודות העבירה עצמה, ואילו פקודת התעבורה מוסיפה לה נדבך מחמיר המתייחס לנהגים ולנסיבות התעבורה, תוך מתן שיקול דעת לבית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה. במקרה של כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות ההליך המשפטי יתקיים בבית משפט השלום המוסמך לדון ולהכריע בעבירות שדינן עד 7 שנות מאסר בפועל.
בכל מקרה של תאונת דרכים עם נפגעים, ובוודאי בתאונת דרכים קטלנית שהסתיימה במותו של אדם, חשוב להתייעץ עם עורך דין. ליווי משפטי מתחילת הדרך יסייע בבחינה קפדנית של הנסיבות והראיות, שמירה על זכויות החשוד, אבחנה בין אחריות לאשמה ובין טעות אנוש מצערת לכתב אישום פלילי.
מה ההבדל בין טעות אנוש לבין רשלנות?
בתאונות דרכים אשר הסתיימו במותו של אדם, ההבדל בין טעות אנוש לבין רשלנות מהותי במיוחד בהיבט המשפטי. ההחלטה אם מדובר בגרימת מוות ברשלנות, נבחנת על פי מבחן “האדם הסביר”:
האם הנהג פעל באופן שהאדם הסביר היה נוהג בנסיבות דומות. ככל והתעלם מכללי זהירות בסיסיים, נהג במהירות מופרזת, תחת השפעת אלכוהול או סמים, עשה שימוש בטלפון בזמן הנהיגה, התנהגותו תיחשב כרשלנית. הרשלנות למעשה נובעת מהתנהגות שאינה עומדת בסטנדרט המצופה ממנו, גם אם לא הייתה כל כוונה לגרום נזק. מנגד, טעות אנוש היא מעשה שאדם סביר יכול היה לעשות גם אם נהג בזהירות, בפעולה רגעית, לא צפויה, שאין בה התעלמות מסיכון ברור.
דוגמה:
נהג חצה צומת באור ירוק, אך הולך רגל פתאום פרץ לכביש בהפתעה. והנהג סטה במהירות והתנגש חזיתית ברכב אחר, שנהגו נהרג במקום. במקרה כזה קיימת ההבנה שהנהג פעל במהירות ותחת לחץ, במצב אליו נקלע ולא בסיכון שיצר בהתנהגותו. החלטתו על סטיה מהירה והעובדה שלא ראה את הרכב שמולו, מהווה טעות אנוש אולם אינה בבחינת התנהגות רשלנית ממה שנחשב סביר בנסיבות הללו.
המשמעות המשפטית היא שטעות אנוש עשויה להיחשב תאונה מצערת ללא הטלת אחריות פלילית, בעוד שרשלנות עלולה להוביל להרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ולענישה על פי חוק.
האם ניתן להרשיע נהג בעבירה ללא עבירות קודמות?
היעדר עבירות תעבורה קודמות המעיד על נהיגה נורמטיבית וזהירה לאורך שנים עשוי לסייע, אולם אינו מהווה שיקול לעניין הגשת התביעה או ההרשעה עצמה. תאונת דרכים המסתיימת במותו של אדם מחייבת חקירה מקיפה והסקת מסקנות, וככל שישנה עילה לאחריות פלילית אשר גרה לתאונה, עברו של הנהג והנסיבות האישיות אינם מהווים משקל.
בשלבי החקירה יחתור עו"ד פלילי להפריך את טענת הרשלנות, ולעשות שימוש במבחן הסבירות והראיות, ולטעון כנגד הטענה להפרת חובת הזהירות המהווה את הבסיס לאחריות הפלילית. במידה ולמרות זאת ולאור הנסיבות החשדות יבשילו לכדי כתב אישום, בית המשפט הוא שיבחן אם התקיימו יסודות העבירה, ויקבע האם הנאשם נהג ברשלנות שגרמה למוות, במבחנים משפטיים אובייקטיבים. יחד עם זאת, שיקולים הנוגעים לעברו של הנאשם יובאו בחשבון ככל ובית המשפט יחליט על הרשעתו, בקביעת גזר הדין.
מה העונש על גרימת מוות ברשלנות בהיעדר עבירות קודמות?
לגיליון נקי מעבירות קודמות עשוי להיות משקל רב בהחלטה על העונש, ובתי המשפט נוטים להקל בענישה כאשר מדובר בנהג נורמטיבי אשר מביע חרטה עמוקה וניכר כי מדובר באירוע חד-פעמי ובלתי אופייני. בפועל, העיקרון המנחה הוא שילוב בין אחריות לבין הבנה שיש לבחון כל מקרה לגופו. גם אדם שנמצא כאחראי לאירוע טרגי עשוי לזכות במידה של רחמים. בין הגורמים שיהוו שיקול בקביעת העונש:
- עבר נקי,
- גיל,
- מצב משפחתי,
- ניהול אורח חיים נורמטיבי בקהילה
כל אלו עשויים להשפיע על מידת החומרה שבה יישפט, החל מעונש מאסר קצר מן הקבוע בחוק ועד להמרת המאסר בפועל למאסר על תנאי, עבודות שירות וכדומה. חשוב להסתייע בעורך דין פלילי מנוסה, בעל יכולת טיעון והופעה בפני בית המשפט, על מנת להציג את הדברים על הצד הטוב ביותר ובאופן שמשרת את הלקוח-הנאשם, תוך היכרות עם פסיקה ותקדימים רלוונטיים ויכולת מעשית לתרגם אותם להגנה משפטית מיטבית. צלצלו עו"ד לאסף גונן.
