אחת התופעות המזיקות והבזויות המתרחשות במערכת המשפט בישראל היא תופעת תלונות השווא, בדגש על תלונות שווא על אלימות במשפחה, הנפוצות בעיקרן בסכסוכי גירושין. הנזק שעשויה לגרום תלונת שווא על אלימות במשפחה הוא נזק כפול ומכופל, שכן מעבר לפגיעה בקורבן העבירה, התופעה יוצרת עומס על רשויות החוק ובתי המשפט ועיכוב של הליכים משפטיים אחרים, ופוגעת פגיעה נוספת בנפגעי אלימות במשפחה אחרים, הנדרשים להתמודד עם ספקנות וחומר אמון של הרשויות.
מהי תלונת שווא על אלימות במשפחה? מה ההשלכות של תלונה כזאת על קורבן העבירה, וכיצד ניתן להתמודד איתה? עורך דין אסף גונן, מומחה למשפט פלילי, מספק מדריך מקוצר בנושא.
מהי תלונת שווא?
תלונת שווא היא תלונה המוגשת לרשויות, תוך מסירת מידע כוזב והאשמת אדם בביצוע עבירה שלא בוצעה, בזדון ומתוך ידיעה שהדברים אינם כהווייתם. תלונות אלו מוגשות בעיקרן בסכסוכי גירושין ופרידה, כאמצעי נקמה, ו/או במטרה להשיג יתרון לצד המתלונן, הן בהחלטות על משמורת ילדים, והן בקביעת דמי המזונות כפועל יוצא.
תלונת שווא על אלימות במשפחה עשויה לטעון לפגיעה בבן/בת הזוג ו/או בילדים, כאשר במרבית המקרים המוחלט מדובר בתלונות שהוגשו על ידי האישה כנגד הגבר. תלונות אלו כוללות טענות לפגיעה פיזית, אלימות מילולית או אלימות מינית, כמו גם טענות לפגיעה במרחב האישי, מניעת זכויות ואלימות כלכלית.
תלונת שווא על אלימות במשפחה נחשבת חמורה במיוחד בשל השלכותיה על קורבן העבירה, שעשוי להיות מורחק מביתו ומילדיו, ואף לחוות השלכות נוספות מעבר לתא המשפחתי, דוגמת פגיעה במוניטין האישי, בחיי החברה ואף בתעסוקה ופרנסה. מחירים כבדים אלו עשויים ללוות את הקורבן ולהשפיע על חייו גם לאחר בירור משפטי וגם במקרים בהם זכה לנקות את שמו.
לשון החוק ומורכבויות משפטיות וחברתיות
ריבוי ערכאות וסמכויות טיפול
עם הגשת התלונה הטיפול הראשוני מתבצע על ידי משטרת ישראל, במקביל לחקירה, באמצעות סמכויות מידיות להטלת צווי מניעה ומגבלות שנועדו להגן על קורבנות העבירה כביכול. הערכאה המשפטית להכרעה בסכסוכי גירושין שאינם ניתנים להסדרה בהסכמה ובגישור היא בית המשפט לענייני משפחה, הפועל מכורח חוק בית המשפט לענייני משפחה (התשנ"ה-1995). בתי משפט לענייני משפחה מוסמכים להוציא צווים זמניים וצווים קבועים להגנה על נפגעי אלימות במשפחה, איסור קרבה, הוצאת הילדים מהבית, והתניית הסדרי ראייה בפיקוח.
הטיפול בתלונה במישור הפלילי מתבצע על ידי בית משפט השלום בהמשך להליכי חקירה של החשוד. בית המשפט יכריע בענייני מעצר ושחרור, וככל שיתגבש כתב אישום יפסוק בהליך פלילי את אשמת/זיכוי החשוד, לרבות גזר דינו.
ריבוי ערכאות ובעלי זכות ההחלטה עשויים ליצור מצב של חוסר אחידות בטיפול ובקבלת ההחלטות, כמו גם התייחסות לתלונה על בסיס החלטות שניתנו בערכאה מקבילה/אחרת, ללא חקירה של ממש.
חוסר בהרתעה
האיסור על הגשת תלונת שווא על אלימות במשפחה מצוי בסעיף 243 לחוק העונשין, הקובע כי מסירת ידיעה כוזבת ביודעין, לשוטר או לגורם אחר ברשויות החוק, היא בבחינת עבירה פלילית שדינה מאסר בפועל לתקופה של עד שלוש שנים (או עד 5 שנים במידה ותלונת השווא עוסקת בעבירת פשע). יחד עם זאת, במטרה לעודד נשים החוות אלימות במשפחה להתלונן ללא חשש, הנוהג בישראל הוא שלא לבצע אכיפה לחוק בנסיבות האמורות, לרבות מקרים בהם הודו בפני הרשויות על בדיית התלונה.
כיצד ניתן להתמודד עם תלונת שווא על אלימות במשפחה
למרות המגבלות שמציבות רשויות החוק, התמודדות נכונה עם תלונת שווא על אלימות במשפחה עשויה למנוע הידרדרות מהירה והשלכות הרסניות על המשפחה כולה.
בין הפעולות שחשוב לבצע מיד עם היוודע דבר התלונה, ואף במידה ומדובר רק באיום או חשש מהתנהלות מסוג זה:
- איסוף ראיות ותיעוד- חשוב לשמור על תכתובות, צילומים, הקלטות וכל חומר אחר שיכול להוכיח שהאשמות אינן נכונות. רישום של מעשים, מכתבים או הודעות יכולים לשמש כראיות לביטול התלונה. במידה וקיימות מצלמות אבטחה בבית שעשויות להעיד על הנעשה בין כתליו-חשוב לשמור על הגישה אליהן, להוריד את החומרים להתקן ולהגן עליהם מפני מחיקה.
- שיתוף מכרים ובני משפחה- במידה והצד השני הוא שנוהג בתוקפנות, אלימות מילולית וניהול הסכסוך בדרך שאינה ראויה, מומלץ שלא לשמור את הדברים במעטה סודיות, ולשתף בני משפחה וחברים, במידת האפשר את המעסיק. שיתוף זה עשוי לסייע בשלב העדויות, ואף ליצור מעטפת תמיכה שלא תיסדק בקלות בשל תלונת שווא מכפישה.
- עמידה בהנחיות- גם במידה ועקב התלונה הוצא צו הרחקה מהאישה ו/או מהילדים, או נקבעו מגבלות אחרות שעל פניו פוגעניות ואינן נדרשות, יש לקיים את ההנחיות ומגבלות הצווים במלואם, לשמור על מרחק ולהימנע מעשיית דין עצמאי. במידה ונקבעו הסדרי שהות וראייה עם הילדים בפיקוח או ללא פיקוח, יש לעמוד בהסדרי הראייה, ולשמור על תפקוד הורי אופטימלי ככל הניתן.
- ילדים- אין לערב את הילדים בסכסוך, לדרוש מהם לקחת צד או לפעול בדרך שעשויה להיחשב כניצול הילדים לצרכי פגיעה בצד השני או לצורך השגת יתרון בסכסוך.
חשיבות הליווי המשפטי
ההתמודדות עם תלונת שווא דורשת ייצוג משפטי מקצועי, המתמחה בתחום. עורך הדין יוכל לספק הכוונה להתנהלות בסכסוך, להעריך את מצב התיק, לאסוף ראיות ולבנות את קו ההגנה בהתאם לשלב בו מצוי התיק ולנסיבות.
בין הכלים המשפטיים שניתן לקדם באמצעות עורך דין מיומן:
- בחינה של הליכי חקירה ואופן קבלת ההחלטות- האם המשטרה נקטה בהליכים משפטיים בהתאם לחוק, האם נעשו טעויות או חריגות בהליך החקירה, האם הליכי החקירה בוצעו תוך שמירה על זכויות החשוד, דוגמת: ביצוע חיפוש ללא צו, מעצר שלא על פי נוהל, הפעלת לחץ על המואשם.
- דרישה לביטול צווים זמניים -הגשת בקשה לבית המשפט לביטול או שינוי צווים, תוך הצגת ראיות שמדגימות את חוסר האמת בתלונה.
- ייצוג בהליכי חקירה ובמעמד דיון משפטי, התנהלות מול גורמי רווחה ורשויות, גיוס חוות דעת תומכות ממערכות חינוך, בירור הנסיבות באמצעות אנשי מקצוע, תוך גילוי רגישות לנסיבות ולמעורבים.
- הפעלת לחץ משפטי על מייצגי הצד השני, הצגת התמונה המשפטית ועידוד לביטול התלונה הכוזבת וליישוב הסכסוך בהוגנות ובשיתוף פעולה.
- ככל והתקיימה פגיעה מהותית, ולאחר בירור ומציאת התלונה כתלונת שווא אשר הוגשה ביודעין ובכוונה לפגוע, קיימת אפשרות להגשת תביעה אזרחית לפיצוי כספי.
