מעצר ימים נועד לאפשר למשטרה להשלים את חקירתה ללא חשש משיבוש הליכים בטרם תגבש את עמדתה, אולם הלכה למעשה במקרים רבים משמש להפעלת לחץ על חשודים וכאקט ענישה מוקדמת בטרם הוכחה אשמתו, ואף בטרם הוגש כתב אישום כנגדו.
מהו מעצר ימים?
זהו מעצר של חשוד במהלך שלב החקירה, לפני שהוגש נגדו כתב אישום. מטרתו לאפשר למשטרה לבצע פעולות חקירה כאשר קיים חשש ששחרור החשוד עלול לפגוע בחקירה, לסכן את הציבור או להביא להימלטותו מהדין. סיטאוציה זו יוצרת את אחד הפרדוקסים המוכרים במשפט הפלילי בישראל: כל אדם חף מפשע בטרם הוכחה אשמתו ובטרם הורשע בדין, אך למרות זאת ניתן לשלול את חירותו ולהחזיקו במעצר במשך ימים ואף שבועות לצורכי החקירה.
תפקידו של עורך דין מעצרים בשלב זה הוא להבטיח את זכויות החשוד ולהביא לשחרורו המהיר תוך ערעור על העילות שמציגה המשטרה, התנגדות להארכתו בדיון והצגת חלופות מעצר במקרה הצורך.
חסד"פ מעצרים (המסגרת החוקית)
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים- התשנ"ו-1996) מסדיר את כלל סמכויות המעצר והעיכוב בישראל. החוק מדגיש כי מעצרו של אדם יבוצע בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו וזכויותיו, וקובע את עילות המעצר, סמכויות השוטרים והקצינים, ואת תנאי השחרור בערבות.
על פי החוק מעצר ימים מותנה בקיומו של חשד סביר לביצוע עבירה פלילית, ובנוסף את קיומה של אחת (לכל הפחות) מעילות המעצר המוגדרות:
- חשש לשיבוש הליכי חקירה או משפט.
- חשש שהחשוד יימלט מהדין.
- מסוכנות לציבור או לאדם מסוים.
- צורך בביצוע פעולות חקירה שלא ניתן לבצע כאשר החשוד משוחרר.
האם מותרת הארכת מעצר ימים בחוק?
לאחר המעצר הראשוני של החשוד לצרכי חקירתו, רשאית המשטרה להחזיק בו למשך 24 שעות בלבד, לאחריהן היא מחויבת לשחררו או להביאו בפני שופט. מעת לעת ובהתאם לצורכי החקירה:
- בית המשפט מוסמך לקבוע את השארת החשוד במעצר ימים למשך עד 15 ימים, בכפוף לעילת מעצר.
- ככלל, סך תקופת מעצר החשוד בשלב החקירה לא תעלה על 30 ימים. לאחר מכן, על המשטרה והפרקליטות להחליט האם להגיש כתב אישום או לשחרר.
- במקרים חריגים ניתן להאריך את מעצרו של החשוד מעבר ל-30 יום המוגדרים בחוק, באישור היועץ המשפטי לממשלה.
מה קורה בדיון להארכת מעצר?
בדיון המשטרה מציגה לשופט את חומר החקירה ואת הפעולות שהיא מבקשת לבצע. חלק מהמידע מוצג לעיתים במעמד צד אחד בלבד, ללא נוכחות החשוד וסנגורו. עורך דין המייצג את החשוד רשאי לחקור את נציג המשטרה, להצביע על חולשות, לטעון כי ניתן להשיג את מטרות החקירה באמצעים פחות פוגעניים, ולבקש שחרור ממעצר ללא מגבלות, או שחרור בתנאים מגבילים. לכן, חשוב במיוחד להגיע לדיוני מעצר עם ייצוג משפטי של עורך דין פלילי מנוסה.
חלופות מעצר ותנאים מגבילים
במטרה למזער ככל הניתן את הפגיעה בחשודים שטרם הואשמו והורשעו, מחויב בית המשפט לוודא את נחיצות המעצר, למנוע מעצר לצרכי הפעלת לחץ לא מידתי, ולבחון בכל שלב האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר שתבטיח את המשך ההליך. ביניהן:
- מעצר בית.
- ערבויות כספיות.
- צו עיכוב יציאה מהארץ/הפקדת דרכון.
- איסור יצירת קשר עם מעורבים.
- הרחקה ממקום מסוים.
ככל שניתן להשיג את מטרות החקירה בדרך שפגיעתה בחירות החשוד פחותה, תפקידו על עורך הדין הוא לשקף זאת ולשכנע את בית המשפט להעדיף חלופה מקלה על פני המשך מעצר במתקן משטרתי או כליאה.
שחרור ממעצר בזמן התקופה שנקבעה על ידי שופט
במקרים מסוימים, רשאי עורך דין פלילי לתבוע את שחרור החשוד, גם לאחר שמעצרו נקבע בדיון על ידי שופט. ככל שהתגלו ראיות חדשות ומזכות בתקופה זו, קיימים שני מסלולים עיקריים לשחרורו המוקדם:
- סמכות מנהלית של קצין משטרה לשחרר את העצור לפני תום התקופה שקבע השופט.
- פנייה לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בחומר הראיות בשל גילוי עובדות חדשות.
מה ההבדל בין מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים?
ההבחנה בין סוגי המעצרים נשענת על השלב הדיוני בו מצוי ההליך הפלילי:
מעצר ימים (מעצר טרם הגשת כתב אישום)
מעוגן בסעיף 13 לחוק המעצרים ומבוצע כאשר קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה ומתקיימת עילת מעצר – שיבוש הליכים, מסוכנות או צרכי חקירה מיוחדים.
מעצר עד תום ההליכים
מעוגן בסעיף 21 ומתאפשר רק לאחר הגשת כתב אישום, כאשר בית המשפט סבור כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה ומתקיימת עילת מעצר.
מדוע חשוב לפנות מיד לעורך דין שחרור ממעצר?
ההחלטות שמתקבלות בחקירה הראשונית, אופן מסירת הגרסה וההתנהלות בדיוני הארכת המעצר עשויים להשפיע על המשך ההליך כולו. ייעוץ משפטי מוקדם מאפשר לחשוד להבין את זכויותיו, להימנע מטעויות ולהציג בפני בית המשפט חלופות שעשויות להביא לשחרורו כבר בשלבים המוקדמים.
אסף גונן, עורך דין פלילי בעל ניסיון רב שנים בייצוג חשודים בדיוני מעצר, ייעוץ לפני חקירה פלילית ובמהלכה, שחרור ממעצר והגנה על זכויותיהם.
להתייעצות ולמידע נוסף התקשרו אל קו חירום בזמינות 24/6
