ההליך הפלילי בישראל מבוסס על זכות החפות כזכות יסוד: כל אדם הוא חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו. למרות זאת, בית המשפט רשאי להחליט על מעצר עד תום ההליכים, והנאשם עשוי למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח למשך חודשים ארוכים, עוד לפני שניתנה הכרעת דין בעניינו. עורך דין אסף גונן, פליליסט מוביל בישראל מדגיש: מעצר בטרם הרשעה בפועל נועד להגן על הציבור ועל תקינות החקירה וההליך המשפטי במקרים הדורשים זאת, ולא ניתן לעשות בו שימוש על מנת להעניש את הנאשם מראש. הוגש נגדכם כתב אישום בפליליים? להתייעצות עם עורך דין פלילי מנוסה.
מהו מעצר עד תום ההליכים?
מעצר המוטל על ידי בית המשפט על אדם לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום. הבקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת לבית המשפט על ידי הפרקליטות, ובמידה והבקשה מאושרת הנאשם צפוי להישאר במעצר עד לסיום ההליך המשפטי וההכרעה במשפט.
מעצר עד תום ההליכים – כמה זמן ניתן להחזיק נאשם ללא משפט?
חוק סדר הדין הפלילי סמכויות אכיפה ומעצרים קובע מספר מגבלות החלות על הארכת מעצר עד תום ההליכים:
- תחילת משפטו של נאשם המצוי במעצר עד תום ההליכים יתקיים עד 30 ימים ממועד הגשת כתב האישום.
- הכרעת הדין במשפט תתקבל תוך 9 חודשים מיום הגשת כתב האישום.
- ככל שלא התקבלה הכרעה בערכאה המשפטית הראשונה בתוך 9 חודשים, רשאי בית המשפט להחליט על הארכת מעצר עד תום ההליכים למשך 90 ימים נוספים (במקרים חריגים עד 150 ימים).
- לא קיימת מגבלה על מספר הארכות מעצר או משך הזמן הכולל של המעצר.
מה ההבדל בין מעצר ימים למעצר עד תום ההליכים?
מעצר ימים הוא מעצר של חשוד בשלבי החקירה, לפרקי זמן קצרים עד 7-15 ימים בכל דיון להארכת מעצר, המיועד לאפשר למשטרה להשלים את החקירה ללא סכנה משיבוש, אזהרת עדים או השפעה עליהם. מעצר ימים מוגבל ל-30 יום, לאחריהם נדרשת המשטרה לשחרר את החשוד או להגיש כתב אישום בעניינו. מעצר עד תום ההליכים מתבצע לאחר סיום החקירה, ולאחר החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום כנגד הנאשם, ועד להכרעת בית המשפט. מאחר ומדובר בפגיעה מהותית בזכות היסוד לחירות, מעצר זה אינו מהווה ברירת מחדל, ועל הפרקליטות לעגן את דרישתה בעילות מעצר מוצדקות ובהיעדר חלופות מעצר פחות פוגעניות.
תנאים ועילות מעצר עד תום ההליכים
החוק קובע כי על מנת להחזיק אדם מאחורי סורג ובריח בטרם הורשע בדין לתקופה כה ממושכת, יש להוכיח עילות מעצר עד תום ההליכים, וכן את קיומם של מספר תנאים:
ראיות לכאורה
התביעה נדרשת להציג תשתית ראייתית המלמדת כי קיים סיכוי סביר להרשעה בסיום ההליך. אין מדובר בהוכחה מלאה של האשמה, אלא בראיות שבשלב זה עשויות לבסס הרשעה אם יתקבלו כמהימנות במהלך המשפט.
עילת מעצר
בנוסף לראיות, חייבת להתקיים אחת מעילות המעצר הקבועות בחוק.
- מסוכנות לשלום הציבור או לביטחונו.
- חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט.
- חשש להימלטות מהדין.
- מסוכנות לביטחון המדינה במקרים המתאימים.
בעבירות מסוימות, ובהן עבירות אלימות חמורות, עבירות נשק, סחר בסמים ועבירות ביטחון, קיימת חזקת מסוכנות. משמעות הדבר היא שהנטל עובר אל ההגנה להראות כי למרות סוג העבירה ניתן להסתפק בחלופת מעצר.
היעדר חלופה מתאימה
גם כאשר קיימות ראיות ועילת מעצר, בית המשפט מחויב לבדוק האם ניתן להשיג את מטרות המעצר באמצעים פחות פוגעניים. רק אם יגיע למסקנה שאין חלופה שתספק מענה ראוי, יורה על מעצר מאחורי סורג ובריח.
אחד מתפקידיו של עורך דין פלילי המייצג בדיוני מעצר עד תום ההליכים הוא הצעת חלופות מעצר, וחתירה לשחרור הנאשם עד לסיום ההליך המשפטי
מעצר עד תום ההליכים – אלימות במשפחה
אחד התחומים שבהם מוגשות בקשות רבות למעצר הוא תחום אלימות במשפחה. בתי המשפט מתייחסים בחומרה לעבירות אלימות בתוך המשפחה, תוך הבנה שמדובר במערכות יחסים מתמשכות שבה המתלונן או המתלוננת עלולים להמשיך להיות חשופים ללחצים, איומים או פגיעה נוספת. יחד עם זאת, גם בתיקים אלה אין חובה לעצור כל נאשם עד סיום המשפט. בית המשפט בוחן את נסיבות האירוע, חומרת האלימות הנטענת, קיומן של הפרות קודמות, עבר פלילי, הערכת מסוכנות ואפשרות ליצור הפרדה מוחלטת בין הצדדים באמצעות צווי הרחקה, מעצר בית, פיקוח הדוק או אמצעים אחרים.
אסטרטגיית הגנה משפטית – כך ניתן למנוע מעצר עד תום ההליכים
במקרים רבים, ייצוג משפטי של עורך דין פלילי מנוסה יהווה כלי לשחרור החשוד ממעצר ולהגנה על זכויותיו כאדם חופשי המחזיק בחזקת החפות, עד להחלטה משפטית הקובעת אחרת.
בין אסטרטגיות ההגנה המשמשות בדיוני הארכת מעצר:
- תקיפת הראיות לכאורה– ערעור על הראיות המצויות בידי הפרקליטות, על אמינותן ו/או על אופן השגתן. ככל שניתן יהיה להטיל ספק של ממש באמינות הראיות, תבוטל למעשה עילת התשתית הראייתית וניתן יהיה לדרוש את שחרור הנאשם.
- הצעת חלופות מעצר – על מנת להתמודד עם עילות מעצר דוגמת סכנה מהימלטות, שיבוש או מסוכנות, רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם מעצר בית עד תום ההליכים. חלופה זו מאפשרת לנאשם לשהות במקום מוסכם דוגמת בית של בן משפחה ובחסותו, תוך התחייבות לתנאים מגבילים, אולם נחשבת לחלופה נוחה יותר ופוגענית פחות ביחס לשהייה במתקן מעצר. חלופות מעצר נוספות הן הפקדת ערבויות כספיות, הפקדת דרכון, צווי עיכוב והרחקה מאנשים או מסביבה מסוימת.
ככל שהחלופה מצליחה להפחית את רמת הסיכון הנשקפת מהנאשם, כך ייטה בית המשפט להעדיף אותה על פני מעצר ממשי. לשם כך נבחנים בין היתר עברו הפלילי של הנאשם, חומרת העבירות, התנהלותו בעבר, איכות המפקחים שהוצעו ותסקיר שירות המבחן כאשר הוזמן כזה.
עורך דין פלילי אסף גונן מוביל ומוכר בישראל, עומד לרשות לקוחותיו לאורך שנים ומגן במסירות ובמקצועיות על זכויותיהם, התקשרו עכשיו.
