תקיפת בן זוג

תמונת נושא של המאמר על תקיפת בן זוג המציגה שתי דמויות של גבר ואישה שקופות העשויות מזכוכית סדוקה ושבורה עומדות במרכז הקומפוזיציה על רצפת עץ כהה. הדמויות, גבר ואישה, נראות פגיעות ושבריריות כאשר רסיסי זכוכית פזורים סביב רגליהן. ברקע מופיע צללית של בית קטן ולידו פטיש שופטים המונח על הרצפה המרמזים על הקשר של פירוק משפחתי או הליכים משפטיים. משני צדי הדמויות מרחפות באוויר שתי ידיים כהות וגדולות בתנועה מאיימת או מנסה לתפוס והצללים שלהן מוטלים קדימה על הרצפה. התאורה בולטת עם ניגודיות חזקה בין אור כחלחל קר מלמעלה לבין הילה אדומה עמוקה במרכז הרקע שיוצרת תחושה של מתח, כאב ומשבר רגשי עמוק.

די בעימות סוער אחד שיצא משליטה, תחושת כעס ונקמנות שבמקרים רבים מהווה חלק מהליך הפרידה או עצת אחיתופל שקיבל אחד הצדדים, ואדם נורמטיבי עשוי למצוא את עצמו עצור בגין תקיפת בן זוג, מורחק מביתו ומילדיו, בהליך משפטי מאיים. העבירה מוגדרת בראש ובראשונה כעבירה פלילית חמורה המעוגנת בחוק העונשין. חוק זה מטיל בגינה עונש כפול ביחס לעבירת תקיפה שאינה מבוצעת במסגרת המשפחתית.  מרביתן המוחלט של התלונות בתחום זה עוסקות במקרים של תקיפת בת זוג, פער הנובע בעיקרו מפערי הכוחות הפיזיים הקיימים לרוב בין גברים לנשים. המחוקק ורשויות האכיפה בישראל נדרשים לאזן בין החובה להגן על ביטחונן של נשים המצוית בעמדת חולשה, לבין הרגישות והמורכבות המאפיינות סכסוכים זוגיים, וחשש מפני שימוש בהליך הפלילי ככלי טקטי המשמש להשגת יתרון בסכסוכי גירושין.

מהי תקיפת בן זוג ומה העונש במקרה של הרשעה?

עבירת תקיפת בן זוג מעוגנת בפרק ח' לחוק העונשין, סעיף 378:

"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית… הפעלת כוח, לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות". החוק מגדיר נסיבות וסוגי תקיפה וחומרתה, וקובע סעיף מיוחד (382 ג') לעניין תקיפת בן משפחה ובן זוג בפרט, שייחשבו בנסיבות מחמירות, תוך קביעת כפל עונש בהתאם לסוג העבירה.

סוגי עבירות:

  • תקיפת סתם בן זוג  – משמעות המונח אינה נוגעת לאיכות בן הזוג, כי אם לעוצמת התקיפה ולהשלכותיה. תקיפה סתם מתייחסת לעבירת התקיפה הבסיסית הכוללת הפעלת כוח כנגד בן/בת הזוג ללא הותרת חבלה או פגיעה של ממש. העונש המירבי בגין תקיפת סתם של בן/בת זוג: 4 שנות מאסר.
  • תקיפה הגורמת חבלה של ממש- תקיפה של בן/בת הזוג אשר בעקבותיה נגרמה חבלה פיזית מהותית לקורבן העבירה, דוגמת: שברים ופציעות, ליקוי גופני, צורך בהליך רפואי. העונש המירבי: 6 שנות מאסר.

עורך דין פלילי אסף גונן מדגיש: הכותרת בכתב האישום לא נקבעת על פי תחושת המתלוננת וטענותיה, כי אם על פי מבחן התוצאה והראיות. בתחום רגיש זה קיימת חשיבות רבה לתגובה מהירה והתנהלות אחראית וחכמה.

 

"מילה שלי, מילה שלה": מה הסיכוי להרשעה?

בתיקי אלימות במשפחה קיים קושי ראייתי מובנה כי מרבית האירועים מתרחשים בדלתיים סגורות, ללא עדים אובייקטיבים. הרגישות והאתגרים הללו אינם קיצור דרך להרשעת הנאשם, ובדומה לכל תיק המחויב לעקרונות החוק הפלילי, חובת ההוכחה חלה על התביעה. התמודדות עם תלונה על תקיפת בן זוג אינה מתחילה בבית המשפט, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי מנוסה כבר בתחילת ההליך. התנהלות נכונה בשלב זה תסייע להבין:

  • האם מדובר בתלונת שווא?
  • האם מדובר באירוע שיצא משליטה ונתון לפרשנות אישית?
  • האם התקיפה כביכול התרחשה במסגרת של הגנה עצמית?

לנסיבות האירוע קיימות השלכות מיידיות והן השלכות לטווח הרחוק – הגשת כתב האישום, השפעה על התנהלות הסכסוך בבית דין לענייני משפחה. ההחלטה אם להאמין למתלוננת או לא תישען על בחינת התמונה הרחבה:

  • תיעוד רפואי שמחזק את הטענה לתקיפה פיזית,
  • מצלמות אבטחה או תיעוד אחר מסביבת האירוע,
  • עדויות של שכנים לצעקות או התנהלות חריגה,
  • האם המשטרה הוזעקה לאירוע או שהתלונה הוגשה במועד אחר,
  • עדות עקבית ואמינה של המתלוננת או חורים בעלילה,
  • רקע קודם של אלימות בין בני הזוג ועוד.

התמודדות מעשית על תלונה על תקיפה

מעצר בשל תקיפה של בן הזוג עשוי להיות מטלטל ומלחיץ, וחשוב לפעול באחריות למזעור הנזקים ולמניעת השלכות מידיות. 5 טיפים מעשיים להתמודדות:

  1. שומרים על זכות השתיקה עד קבלת ייעוץ משפטי גם כאשר נראה שמדובר באי הבנה והנטייה הטבעית היא להתגונן ולהסביר, כל אמירה בחקירה יכולה להפוך לראיה. לפני מסירת גרסה מלאה חשוב להבין את החשדות ואת הראיות העומדות בפני החוקרים ולהגיב בהתאם.
  2. כל ניסיון לסגור את הדברים אל מול בת הזוג עלול להתפרש כהטרדה, שיבוש הליכי חקירה או הפרת תנאים, ולהחמיר את המצב המשפטי. חשוב לדעת, חזרה של המתלוננת מדבריה לא יביא לסגירת התיק. בתי המשפט מכירים בכך שלעיתים מתלוננים חוזרים בהם מתוך פחד, לחץ או רצון לשלום בית, ולכן חזרה מתלונה לא נתפסת כהוכחה שהאירוע לא התרחש.
  3. מתעדים כל פרט רלוונטי כגון שיחות, הודעות, תמונות, עדים לאירוע או להתנהלות לפניו ואחריו. כל פרט קטן יכול לסייע בבניית קו הגנה ובהצגת התמונה המלאה.
  4. מקפידים על תנאי שחרור או הרחקה – גם אם התנאים נראים לא מוצדקים, הפרתם עלולה להוביל למעצר נוסף ולהקשות משמעותית על ניהול התיק.
  5. פנייה לעדים, בני משפחה או מכרים צריכה להיעשות בזהירות רבה. מותר לאסוף מידע ולברר מי נכח ומה ראה, אך חשוב להימנע מהפעלת לחץ, ניסיון לתיאום גרסאות או שכנוע למסור עדות מסוימת. הדרך הנכונה היא להעביר לעורך הדין את פרטי העדים הרלוונטיים, כדי שהפנייה אליהם תיעשה בצורה מקצועית וחוקית.

 

חושש מתלונת שווא, הסלמה מיותרת או מזימון לחקירה בעקבות אירוע שיצא מפרופורציות? אל תישאר עם זה לבד! לייעוץ משפטי ראשוני התקשרו מיד לעו"ד פלילי אסף גונן המביא איתו ניסיון רב והיכרות נרחבת עם מערכות החוק והאכיפה.

.

לייעוץ מהיר עם אסף
אני כאן עבורכם
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.